<h1>העיטור מאמר שלישי</h1>
<h2>דף יב.</h2>
גרסינן בפרק קמא דבבא קמא מכר לו עבדים וקרקעות החזיק בעבדים לא קנה קרקעות בקרקעות לא קנה עבדים קרקעות ומטלטלין החזיק בקרקעות קנה מטלטלין במטלטלין לא קנה קרקעות. אבל מטלטלין קנה דלא איפשר חזקה במטלטלין בלא משיכה ולא דמי להא דגרסינן בגיטין (כ"ב.) החזיק בעציץ אף עציץ לא קנה דהתם חזקה איכא משיכה ליכא. עבדים ומטלטלין החזיק בעבדים לא קנה מטלטלין במטלטלין לא קנה עבדים. והתניא החזיק בעבדים קנה מטלטלין, ואסיקנא דכולי עלמא עבדא כמטלטלי דמי והא דתניא קנה בכפות ועודן עליו. והא דתניא החזיק בקרקעות קנה עבדים בעומדים בתוכה. ואף על גב דקיימא לן דלא בעינן צבורין, מטלטלי דניידי שאני. וכן הלכתא דעבדא כמטלטלי דמי לענין אגב, ולענין גוביינא כדפסקינן הלכה אין גובין מן העבדים. ולכל מילי דכתיבי בקראי קיימא לן כמקרקעי דמי כגון לקנותן בכסף ובשטר ובחזקה ולשבועה ואונאה וכגון גזילה דפסק רב (צ"ו:) הלכה כר' מאיר דאמר בעבדים אומר לו הרי שלך לפניך וכן הלכתא. והדין סברא דרבינו יעקב. ולא כהגה שהגיה בהלכה בפרק הגוזל ולית הלכתא כרבי מאיר דאמר (צ"ו:) עבדא כמקרקעי דמי דקימא לן עבדא כמטלטלי דמי.
<h2>דף קד:</h2>
גרסינן התם (קידושין כ"ו.) רבי עקיבא אומר קרקע כל שהוא חייבת בפיאה ובביכורים ולקנות עמה נכסים שאין להן אחריות ש"מ ארבע אמות דכתבינן בשטרא לאו דוקא ורבא נמי הא אקני ליה אגב אסיפא דביתא (ב"ק ק"ד:). ש"מ פרוזבול ואגב חד דינא אית להו. וכי היכי דאמרינן בפרוזבול (גיטין ל"ז.) מזכה לו בתוך שדהו ואמרינן נמי השאיל לו מקום לתנור ולכירים כותב עליו פרוזבול הכי נמי לענין אגב בשאלה או בשכירות סגי והוא דאחזיק. ובתשובות לרבינו אלפס אין סומכין על קרקע ארץ ישראל אלא בהרשאות משום תקנה כדי שלא ישתקע ממון בני אדם אצל המופקדים ולא על דרך עיקר. תשובה לרבינו שמואל אבן חפני נהגו לכתוב בהרשאות ד' אמות מחלק (המורשה) [המרשה] שבארץ ישראל שלא יחזיק האפוטרופוס בו ולא יקנה כי אין מקומו ידוע ולא ממוצר במצרים והאפוטרופוס אינו קונה קרקע הניתן לו ולא המטלטלין שעל גביו והרי הוא שליח ועל כן אמרינן בגמרא (ב"ק ק"ד:) כי אתא נפיק לאפיה עד תווך. ואמרי רבוותא רב פפא יצא לקראת רב שמואל בר אחא שלא יבא ויחזיק בקרקע שנתנו לו במתנה שאם יחזיק בו יש לו להחזיק במטלטלין וצריך למונעו שלא יחזיק בקרקע שנתנו לו. ולא בריר לן האי טעמא והאי דנפק לאפיה עד תווך ששמח היה בהבאת המעות. והרב המחבר כתב יש שסומכין על ארבע אמות שקונות לו בכל מקום ויש שסומכין על ארבע אמות של קבורה ויש אומרים והוא שיש לו. והכי מסתברא מדגרסינן בפרק חזקת הבתים (מ"ד:) גבי מכר לו פרה מכר לו טלית וכו' וליחוש דילמא מטלטלי אגב מקרקעי אקני ליה כגון דאמרי ידענא ביה דלא הוה ליה קרקע מעולם. וגרסינן נמי בפרק הזהב (מ"ו.) ולקנינהו ניהליה אגב ארעא דלית ליה ארעא שמע מינה והוא דאית ליה. ובבבא בתרא פרק מי שמת (קמ"ט.) גבי איסור גיורא אי אגב ארעא לית ליה וקמאי מוקמי ליה בגר אי נמי בישראל שאביו קיים דלית ליה ארעא בארץ ישראל וליתה.
